התורה מספרת שעם ישראל פרה ורבה, הקב"ה מתגלה אל משה ושולח אותו להציל את עם ישראל. נתמקד בפסוקים שנמצאים אחרי מעמד הר סיני. נתמקד בסה"כ בשלושה פסוקים:
1.שמות פרק ד
(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: הקב"ה רוצה להמית את משה בפשטות. אבל רגע, שנייה, לפני רגע שלחת אותו להציל את עם ישראל. ומה קרה? כשמשה רבינו בדרך לגאול את ישראל, הקב"ה רוצה להמית את משה רבינו, אין התראה אין איזה איתות אפילו. באמצע הדרך, ככה פתאום. מה קרה? מדוע הקב"ה רוצה להרוג את משה רבינו?
מעבר לזה רואים את ציפורה אולי בפעם הראשונה והאחרונה.
(כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ איזה בנה? מסופר שיש לה בן אחד, גרשום, מפסוק כ' יודעים שיש עוד ב' שנאמר "בניו". וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי: למי היא אומרת את זה? לבן?
(כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת: למי היא אומרת את זה? גם לבן?
נראה את רש"י על פסוקים אלו… אומר רש"י:
- רש"י שמות פרק ד פסוק כד
(כד) ויהי – משה בדרך במלון:
ויבקש המיתו – המלאך למשה למה? אני רוצה לדעת מה קרה: איזה חטא משה רבינו עשה, שהוא חייב על זה מיתה? אומר רש"י: לפי שלא מל את אליעזר בנו חייבים מיתה על זה שלא מלת את הבן? חייבים אם כבר כרת, וגם זה מיתה על הבן., ועל שנתרשל נענש מיתה. עוד טעם: תניא אמר רבי יוסי חס ושלום לא נתרשל אי אפשר לומר שמשה רבינו התרשל!, אלא אמר אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים, הקדוש ברוך הוא צוני (פסוק י"ט) לך שוב מצרים אני לא יכול למול ולחכות שהוא יתרפה שלושה ימים. נו אז מה הבעיה של משה רבינו. למה הוא נענשה? לפי ההסבר הזה של ר' יוסי הוא לא עשה משהו לא בסדר. ומפני מה נענש, לפי שנתעסק במלון תחלה היה צריך להגיע למלון ולמול את בנו במקום להתעסק במזוודות וכו'. רש"י אומר שישנן שתי סיבות מדוע משה נענש: סיבה ראשונה שהוא לא מל, הוא התרשל. זאת סיבה מאוד חריפה, מדוע משה רבינו לא מל? בפשט רש"י, זאת הסיבה שכמעט המלאך הרג אותו. רש"י לא מסתפק בזה ומביא ברייתא שמסנגרת על משה של נתרשל. משה רבינו לפי הטעם הראשון הוא לא רוצה לעשות ברית מילה.
השאלה הראשונה אם כן היא מדוע משה לא עשה ברית מילה לבן שלו? שאלה שנייה מדוע ה' רוצה להרוג אותו? במסכת נדרים (דף לא ב). והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה צפורה שבשביל המילה הוא מובן עכשיו מדוע ציפורה עושה את המילה, אין למה זמן.:
(כה) ותגע לרגליו – השליכתו לפני רגליו של משה:
ותאמר – על בנה:
כי חתן דמים אתה לי – אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך, הורג אישי אתה לי:
(כו) וירף – המלאך ממנו. אז הבינה שעל המילה בא להורגו:
אמרה חתן דמים למולת – חתני היה נרצח על דבר המילה:
למולת – על דבר המולות. שם דבר הוא, והלמ"ד משמשת בלשון על, כמו (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל לא שהוא דיבר אליהם אלא 'על' בני ישראל. ואונקלוס תרגם דמים, על דם המילה:
אם כן לפי רש"י היתה בעיה עם המילה, ויתכן ומשה רבינו היה יכול למות על כך.
יותר קשה זה ההקשר של הסיפור הזה, הסיפור הזה לכאורה הוא מאוד נקודתיות, לא מובן מה הקשר של הדברים האלה במהלך הסיפור של הדברים, הרי ה' יודע שמשה לא עשה ברית מילה לבנו, אם כן מדוע הוא לא מזהיר אותו על כך? הקושיה הנוספת היא: אנחנו מבינים שזה על ברית העולם רק מהסוף, פה אנחנו מבינים את הברית מילה רק מהתוצאה. מדוע זה לא כתוב מלכתחילה שמשה רבינו לא עשה ברית מילה?
הרשב"ם הולך בדרך אחרת, הוא אומר שכבר מצאנו במקום אחר שה' כעס על משה רבינו, בהתגלות של ה' אל משה במעמד הר סיני, שביקש ממנו ללכת ומשה סירב להיות השליח. עד שהתורה מספרת…
- שמות פרק ד
(יג) וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח:
(יד) וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: מה זה "ויחר אף ה' במשה"? רש"י במקום אומר שמשה רבינו נענש על זה שהוא התעכב, כי פה כבר היית צריך ללכת, כיוון שמי שהיה צריך להיות כהן היה צריך להיות משה רבינו ומי צריך להיות הלוי, אהרון. ובאמת קרה הפוך, שמכאן ולהבא אהרון ובניו נהיו כוהנים. אומר הרשב"ם למה אתה מחפש משהו רחוק שלא כתוב בפשט? הנה כתוב שה' כעס עליו, עכשיו צריך לראות איפה רואים את זה בפועל, אצלנו, ב"ויבקש המיתו" על מילה.
- רשב"ם שמות פרק ד פסוק טו
(יד) ויחר אף י"י במשה – וחרון אף עשה רושם יש ביטוי לכעס הזה! לפי הפשט. לפי הפשט כתוב לי איפה התגובה האלוקית… כאמור לפנינו ויפגשהו י"י ויבקש המיתו, כשפירשתי אצל יעקב כשנעשה צולע על יריכו.
נראה את זה במקור 5…
- רשב"ם בראשית פרק לב פסוק כט–
ומה שלקה יעקב ונצלע לפי שהקב"ה הבטיחו שישמור עליו מפני עשיו וכו' והוא היה בורח בכל מקרה. וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הק' או ממאנים ללכת או לא רוצים ללכת, שנענשו. במשה כת' שלח נא ביד תשלח, ויחר אף י"י במשה. ולפי הפשט אעפ"י שאמרו חכמים בכל מקום חרון אף עושה רושם וכאן מה רושם יש? הלא אהרן אחיך הלוי עתיד היה להיות לוי ואתה כהן ועכשיו הוא יהיה כהן ואתה לוי ככה חז"ל דרשו, אך לפי הפשט לפי שהיה מתעצל ללכת כת' ויהי בדרך במלון ויפגשהו [י"י] ויבקש המיתו. מה היה החטא של משה רבינו אומר הרשב"ם? – התעצל מללכת. גם אחרי שמשה רבינו אמר "טוב אני הולך", איך הוא הלך? לאט לאט, בנחת. שלא כמו אברהם שהשכים בבוקר וכו'. עוד יותר מזה, ה' אמר למשה ללכת, מי אמר לו להביא את האישה והילדים? עוד אשתו נמצאת עכשיו אחרי לידה, יש לו בן קטן, עוד לא עשה ברית מילה. הולכים ברוגע… לאט לאט. הלו הלו, אתה לא מבין שיש שם יהודים שסובלים שנאנחים? תזדרז! על האנחה הזאת של משה הוא נענש.
נראה עוד פירוש…
- צרור המור, רבי אברהם סבע ממגורשי ספרד
ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. אולי שרצה להענישו לפי שלא נזדרז למצות כהוגן ולקח אשתו עמו. וחברת האשה היא עכוב על האיש אתה רוצה לרוץ, ואשתך לאט לאט בניחותא… . כ"ש אם היא יולדת או הרה ללדת אז מה אתה לוקח אותם?. ולפי שהוא היה בדרך מצוה אתה צריך לרוץ קדימה להסתער! ולא היה לו להתדבק עם אשתו. ויבקש המיתו שהוא העונש. ולכן הזכיר ויקח משה את אשתו ואת בניו למה זה כתוב? – כי זה לא היה בסדר. אגב, אח"כ הוא שילח אותם חזרה. היא לא היתה איתו כל התקופה של המכות וכו'… ולא היה לו ללוקחם.
אם כן לפי הרשב"ם החטא זה לא ההתעכבות על המילה, אלא ההתעכבות בדרך. שואל טוב גבריאל: איך יכול להיות, אז מה הסיפור הזה עם ברית המילה? נעיין במקור 7….
- רשב"ם שמות פרק ד
(כד) ויפגשהו י"י – המלאך. כי היה מתעצל בהליכתו ומוליך אשתו ובניו:
(כה) ותכרות וגו' – הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך מה זה הסיפור הזה עם ברית המילה? ברית המילה זה לא הבעיה אלא התיקון. זה כמו קורבן. איזה קורבן היה פה? ברית המילה של בנו.
עדיין לכאורה קשה, שהרי הדבר המרכזי פה זה ברית המילה. קשה לומר שזה כמו קורבן שמכפר אצל משה רבינו. יש פירוש שהולך בכיוון של הרשב"ם, הרב של 'תנובה', הוא שואל: אז מה הקשר לפסוקים הקודמים? בפסוקים הקודמים כתוב שמשה מרכיבם על החמור, ואז יש בזה בעיה כי מה אתה מביא תא האישה וכו'…
(יח) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם:
(יט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:
(כ) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ:
(כא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם:
(כב) וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:
(כג) וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: מה הקשר? הרי קודם כל השליחות הגיעה למשה ממעמד הר סיני. בנוסף, מה ה' קופץ למכת בכורות? מה פתאום עושים פה הפסוקים האלה ללא איתות? נראה שאין פה קשר בין החלקים של הפרק. הייתי יכול לשים את זה אחרי הסיפור הזה… מה הקשר פה!? אומר הרב וייטמן, שגם זה פסוקים כא-כג הם אזהרה למשה רבינו. ה' רומז למשה רבינו "בני בכורי ישראל מת שם במצרים"… "ותמאן לשלחו" אתה ממאן לשלוח את העם.. אם ככה, אז "הנה אנוכי הורג את בנך בכורך". ואז…
(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: את בנך בכורך, גרשום. מי זה בעצם שרוצים להרוג אותו אם ככה? גרשום. מי אומר את זה ? תרגום יהונתן במקור 8.
- תרגום יונתן ( וכתר יונתן)
(כד) והוה באורחה בבית מבתותא וערע ביה מלאכא דיי ובעא למקטליה מן בגלל גרשום בריה […] בגלל הבן שלו גרשום! (כד) ויהי בדרך בבית המלון ויפגוש בו מלאך של יי ויבקש להרגו מן בעבור גרשום בנו שלא היה מהול
- שמות יב כב– וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף מה הדם הזה עושה? הוא מבדיל בין המתים לחיים, כביכול ציפורה מורחת את הדם של גרשום על אליעזר. נחזור על הדברים: רש"י הסביר שמשה היה צריך למות, הסבר שני שמשה היה צריך למות כי התעסק במלון וכו'. רשב"ם הסביר כי התעכב בדרך. הסבר של הרב לייטמן, שהתעכב בדרך וה' הזהיר אותו שיהרוג את בנו. וברית המילה הייתה להבדיל בין הבכורות המתים לבכורות החיים. וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר:
נלך בכיוון אחר לגמרי ממה שראינו עד כה. חלק מהדברים מובאים מהרב גרוסמן. למה הקב"ה גאל את עם ישראל? נאמר לנו כך במקור 10…
- שמות פרק ב
(כג) וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: מתחלף מלך מצרים, בא מלך חדש… פתאום רואים שהוא עושה בלאגן יותר גרוע מהפרעה הראשון. עכשיו נשים לב מה ה' עושה.
(כד) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב:
(כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים: הפעולות הראשונות משמעותן שה' מבין כמה עם ישראל סובל. הסיבה הראשונה שה' רוצה לגאול את עם ישראל זה כי הוא סובל. אבל יש עוד סיבה, שהיא לא קשורה לסבל, והיא: ברית. שהוא הבטיח לאבות בברית בין הבתרים. "ויזכור אלוקים את בריתו". שתי סיבות אם כן: עם ישראל סובל + יש ברית.
כשה' מתגלה למשה רבינו, איזה נימוקים הוא אומר לו שהם הנימוקים שבגללם הוא הולך לגאול את זה ישראל?
נעיין במקור 11.
- שמות פרק ג
(ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא:
(ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:
(ז) וַיֹּאמֶר ה' עכשיו נשים לב לפעלים שכתובים פה… רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. מסקנה, תוצאה:
(ח) וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם:
(י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: מה קורה כאן? כשהקב"ה פונה למשה רבינו, מה הוא אומר לו? – בגלל הסבל. מה חסר פה? – ברית! הביטוי "ויזכור את בריתי" לא נמצא פה! ה' מדבר רק על הסבל.
נראה מקום אחר בו ה' מדבר אל משה ושם כן מזכיר לו את הסיבה השנייה.
- שמות פרק ו תחילת פרשת וארא
(ב) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה':
(ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:
(ד) וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ: יש פה מילה אחת על סבל? – כלום. יש פה ברית. שה' יתן לישראל את הארץ. יש פה סעיף נוסף:
(ה) וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: מסקנה, תוצאה:
(ו) לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: פה רואים שה' כן משתמש בנימוק השני שהוא ברית. אז למה ה' לא אומר למשה שיש ברית כבר בפעם הראשונה, וזאת הסיבה שעם ישראל צריך לצאת ממצרים בהקדם?!
יש משהו מאוד דומיננטי בכל אחד מהאבות, אברהם חסד, יצחק דין, גבורה. יעקב תפארת, שלימות. גם למשה רבינו יש נקודה אחת בחיים שהיא הלב של החיים שלו, שבגלל הנקודה הזאת הוא נבחר להיות גואלם של ישראל. אם נסתכל בפשט הפסוקים, מי זה משה רבינו ומה הסיבות שמשה נבחר להיות המנהג? משה רבינו מה שמעניין אותו תמיד זה להציל עני מיד עושקו. בהתחלה ראה איש מצרי מכה איש עברי, מכה אותו ומטמין אותו בחול. יום לאחר מכן רואה איש עברי מכה איש עברי, גם שם מטריד אותו האיש המוכה, רואה עוול ומציל את המסכן והעשוק. אבל לא רק זה, גם כשמשה רבינו בורח והוא פליט והוא חסר כל, ומבוקש ע"י פרעה, גם אז שהוא רואה בנות גויות, שרועים רוצים להציל אותן, הוא הולך ומציל אותן. זה הלב של משה רבינו. זה לא משנה לו מי זה, יהודי או גוי, אם הוא נסיך מצרים או הוא איזה פליט נרדף, הוא גואל את העשוק, זה הלב של החיים שלו. ומשה רבינו נבחר בגלל הנקודה המרכזית הזאת שבחייו. משה רבינו לא יכול לראות בסבל של בן אדם אחר, בלי לנסות להציל את אותו אדם שסובל, לכן בפעם הראשונה שה' מתגלה אליו, אז הסיבה שדווקא בה הקב"ה בוחר זה הסבל של עם ישראל. הסיבה הזאת של ברית, יכול להיות שלא תשכנע את משה רבינו. כי המנוע של משה רבינו זה סבלו של האחר, של עם ישראל.
מה כל זה קשור לברית המילה? – לפני כמה חודשים הרב לירן היה בטיפול שיניים. ישב עם הפה פתוח… ויש לרופא רדיו פתוח עשרים וארבע שעות. ומה יש ברדיו הזה? זה היה בבוקר, וברקע יש שדרן מאוד מפורסם שאומר ככה: אתמול הפייסבוק שלנו התפוצץ מהתגובות שלכם, הנושא שלנו העלה הדים, ומאז לא ראינו כאלה הדים. הנושא היה: למה אנחנו עושים לילדים הקטנים שלנו ברית מילה. מאיפה הזכות המוסרית שלך לקחת תינוק בן שמונה ימים חסר ישע, ולעשות לו ניתוח? לכרות לו איזה חלק? לגרום לו לדמם? שלא נדבר על האחוזים שכתוצאה מזה נפצעים.
זאת שאלה שמהדהדת ברחבי העולם. ואנחנו צריכים לדעת מדוע אנחנו עושים זאת.
כמו שאמרנו, משה רבינו אולי מטיל ספק בזה שיש לתינוק צער בעת ברית המילה. התרשלותו נובעת אולי מחוסר הבנה במצווה. משה רבינו לא יכול לגרום סבל לילד קטן בלי להבין מה הסיבה.
אומר ספר החינוך על מצווה זאת:
- ספר החינוך פרשת לך לך מצוה ב
לך לך יש בה מצות עשה אחת, והיא מצות מילה, שנאמר [בראשית י"ז, י'] זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר.
משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו אות קבוע בגופם הקב"ה אמר את עם ישראל את העם שלי, אני רוצה שיהיה לכם איזה משהו חקוק בבשר שיהיה מבדיל ביניכם לבין הגויים, להבדילם משאר העמים בצורת גופם כמו שהם מובדלים מהם בצורת נפשותם כמו שבנשמה שלכם אתם מובדלים מהגויים, כך גם בגוף, אשר מוצאם ומובאם איננו שוה, ונקבע ההבדל בגולת הזהב לפי שהוא סיבה לקיום המין, מלבד שיש בו תשלום צורת הגוף, כמו שאמרנו דווקא באיבר ההולדה כיוון שזה האיבר שאחראי על ההמשכיות. ספר החינוך אומר לנו בעצם כך: ה' אומר למשה אתה רוצה להציל עשוק מיד עושקו, לך זה חשוב, ואתה רוצה להביא לו לחם שימשיך לחיות. אבל זאת הסתכלות זמנית. מלא אומות נמחקו מהעולם. כשה' מוציא את עם ישראל הוא רוצה שהעם יהיה עם נצחי, עם שיחיה לנצח, וזה יתרחש דווקא ע"י ברית המילה, דווקא ע"י אותו מקום שמבדיל את עם ישראל מהגויים, דווקא באיבר המין, של ההמשכיות של הנצחיות, שנמשיך להתקיים לא רק בדור השני לאחר יציאת מצרים. ואם אתה משה רבינו לא מבין את הנקודה הזאת, אני מבקש המיתך כי יכול להיות שהנקודה הזאת לא ברורה לך. ולכן הסיבה שה' אח"כ חוזר ואומר לו על הברית זה כי הוא מתקן את התפיסה הזאת לאחר שה' רוצה להמית אותו. אבל מי כן מבינה את המהלך הזה? ציפורה. יש מדרש שאומר שהיא כמו ציפור, שיש לה מבט שרואה את הדברים מלמעלה, ציפור מסתכלת לרחוק, רואה למרחקים, שבהסתכלות האנושית אנחנו לא רואים אותה. אז היא לוקחת צור ועושה ברית מילה. ציפורה לא ידעה שמשה יהיה המנהיג של האומה הזאת. ובכל זאת היא בוחרת להצטרף לעם הזה כי היא רואה למרחוק. לכן דווקא ציפורה לוקחת את הצור ואומרת חתן דמים למולות, אתה יוצר איזה התקשרות מחודשים לקב"ה, לעם הזה, יש משהו הרבה יותר גדול מלהציל איזה עני, תחבר אותו לחיי נצח. לכן הסיפור הזה זה איזה אפיזודה, אלא זה נקודה התפנית בין השליחות של משה עד עכשיו, לשליחות של משה מכאן ואילך. הסיפור הזה זה סיפור מרכזי סיפור מפתח שמשנה את ההבנה על מי זה משה רבינו, שעכשיו ברית ה' תהיה חלק מהמנוע שמניע את משה להציל את העם הזה. כשמשה רבינו מבין את זה, הוא יכול להתאחד חזרה עם ישראל, והשליחות היא שליחות נצחית ומרוממת.