1.בראשית פרק לז
(יב) וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם: מדוע האחים הלכו לרעות את צואן אביהם בשכם? שכם זה מרחק של 85 קילומטר מהיכן שהם נמצאים, אם כן מדוע הם הולכים לרעות את הצאן דווקא בשכם? בפשטות, אפשר להגיד שיעקב אבינו קנה בשכם חלקת שדה רגע לפני שהוא נכנס לשכם קנה חלקת שדה, באיזור ההוא יעקב אבינו בונה לעצמו בית "ולמקנהו עשה סוכות".. מה קרה עם חלקת השדה הוא הפקיר אותה כשהוא הגיע לחברון? בפשטות חברון זה גם לא איזור שיש בו המון מרעה, לכן נראה לענ"ד של הרב לירן שאת עיקר המסחר של יעקב, עיקר הצאן, רוב הצאן נשאר בשכם בחלקת השדה שהוא קנה שם, זה שדה מרעה של כל העסקים של כל הדברים שקשורים לצאן הוא השאיר שם… את רוב הצאן את צאן אביהם זה נמצא בשכם.. קשה לומר בפשט שהם הלכו 85 קילומטר עם כל הצאן… לכאן נראה שלפשוטו של מקרא הצאן נשאר בשכם.. א ם כן ליעקב היתה חלקת שדה שהוא קנה שם, לכאורה זה ולמקנהו עשה סוכות.
(יג) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי: יש עוד הרבה אנשים שקרנו בספר בראשית ובכלל שאמרו את המילה הינני.. זאת פעם ראשונה שמי שאומר את המילה הינני אומר את זה אחרי שהוגדרה לו המשימה… גם אצל אברהם אבינו, אברהם אומר הינני לפני שהוא יודע מה הוא הולך לצוותו, אז ההינני של אברהם זה לפני שהוא שמע על המשימה. אצל יוסף זה הרבבה יותר גדול הוא שומע את המשימה, הוא הולך עד שכם רחוק מאביו הוא יודע שאחיו שונאים אותו והוא אומר הנני אני מוכן לשליחות של אבא, יוסף אומר את ההנני לאחר שהוא שומע את הסיכום של המשימה שלו. אברהם לפני העקדה לא יודע מה המשימה שלו.. ועכשיו פירוט השליחות:
(יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה: מה יוסף עונה על הדבר הזה…? לא עונה. אגב, מה קורה שיעקב רוצה לשאול בשלום אחיו ? קרה איזה משהו? מה קרה שיעקב רוצה לשאול מה קורה עם שלום האחים? צריכים לזכור ששכם לפני כמה שנים שמעון ולוי הרגו את כולם, ואילולא יעקב שעמד בפרץ ביניהם, הם היו הורגים את כולם. אז יעקב רוצה שילך לראות מה איתם שיבדוק האם מתנכלים עליהם.
(טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ: מה זה בשדה? זה שדה מיוחדת.. יוסף הולך לשדה המיוחדת שאבא קנה אז.. הוא מעריך שהאחים יהיו שם… כי שכם זה מקום ענק, אלא יעקב יודע שיש שדה שאבא קנה והוא הולך לחפש אותם דווקא שם…
(טז) וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים: יש איזה איש מסתורי נעלם שכנראה האיש הזה יודע איפה הם רועים הוא יודע מי האחים שלו הוא יודע מי זה יוסף, לפשוטו של מקרא אולי זה איש שאחראי שם על הצאן. רואים שהוא יודע שיש ליוסף אחים ויש קשר משפחתי ביניהם. אז כנראה שזה מישהו שאחראי שם על השדה.
(יז) וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן:
(יח) וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ: פה מגיעה השאלה שכל הראשונים וכל האחרונים שואלים מה קרה למה השבטים רוצים להרוג את יוסף? זאת ה-שאלה שמהדהדת לאורך כל הפרשה, מה קרה לשבטי יה שרצו להרוג את יוסף הצדיק? ועוד, מה זה 'אותו'? שהפכו אותו לנוכל… הם בהלם מה הוא עושה פה איתם, הם מעריכים שיש איזה מזימה, 'ויתנכלו אותו להמיתו' הכוונה הם הפכו אותו לנוכל, יש איזה סיבה זדונית שבגינה הוא הגיע לפה.
(יט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: איך מכנים אותו? לא איש לא נער לא ילד לא אח, אלא בעל החלומות הלזה…
(כ) וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו: אנחנו הולכים להרוג אותו, לא נספר את זה לאבא, נזרוק אותו לאחד הבורות, וכשאבא ישאל נאמר שחיה רעה אכלתהו… ואז נראה מה קורה עם החלומות שלו. זה מאוד מעניין שחז"ל אומרים 'אלה תולדות יעקוב יוסף', חז"ל אומרים שמה שקרה ליעקב קרה ליוסף.. רשי מביא דוגמא מה יעקב אחיו שנאהו ורצה להורגו כך גם יוסף, אבל יש הבדל: עשיו רצה להרוג אותו אחרי שאבא שלו ימות, לעומת זאת האחים השנאה שלהם היא כל כך חזקה שהם מוכנים להרוג את יוסף אפילו כשאבא שלהם בחיים, הם לא אומרים 'יקרבו ימי אבל אבי' כמו שאמר עשיו. וכי עשיו היה במעלה יותר גבוהה? זה חריף מאוד, צריך להבין מה גרם להם לרצות להרוג אותו עוד בחייו של יעקב אבינו.
(כא) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: מאוד מעניין…
(כב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו: מה זה הכפילות הזאת 'ויאמר לא נכנו נפש.. ויאמר אל תשפכו דם'.. מדוע יש פעמיים ויאמר? ראובן פוסק לא נכנו נפש, לא הורגים אותו. נקודה. הוא אפילו לא מדבר איתם… אבל משהו גרם לראובן שוב פעם לדבר אל אחיו…. נשאלת השאלה מה קרה פה? למה פתאום אתה רוצה לזרוק אותו לבור? בפשטות, ראובן אומר להם אנחנו לא נהרוג אותו והאחים לא מגיבים, אבל כנראה שהאחים לא מסכימים אלא חייבים להרוג אותו, ואז ראובן מתרכך ואומר אין בעיה נהרוג אבל לא בדרך ישירה "אל תשפכו דם".. אלא תשליכו אותו במקום נידח, רק אל נהרוג אותו באופן ישיר. כל מה שרצה ראובן זה למשוך זמן ולהציל אותו… ונשאלת השאלה למה? מדוע ראובן רצה להציל אותו? רש"י אומר…
- רש"י בראשית פרק לז
(כב) למען הציל אותו – רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו, שיבא הוא ויעלנו משם, אמר אני בכור וגדול שבכולן, לא יתלה הסרחון אלא בי: זאת אומרת, רש"י אומר: נכו צריך להרוג אותו אלא שאני לא מוכן להסתבך. אני הגדול ואבא ישאל אותי את השאלה. רש"י אומר שבאמת ראובן חשב שהוא צריך למות אלא שהוא לא רצה להסתבך. ראובן לא מוכן. אבל באופן אמיתי ראובן חושב שצריך להרוג אותו, ואת זה עלינו לברר. האחים בצורה פסקנית אומרים שצריך להרוג את יוסף, רק שראובן מרכך את זה וטוען להורגהו באופן עקיף. שאלה נוספת מדוע האחים משתכנעים לדבריו של ראובן? לאחים היה פסק דין ברור שצריך להרוג אותו. מדוע הם משנים את דעתם לדעתו של ראובן? מה השתנה בין ראובן לאחים? נמשיך במקור 1….
(כג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו:
(כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם: הם עושים בדיוק מה שראובן אמר להם. אם מה השתנה אצלם? מדעו הם חשבו שצריך להרוג אותו ולאחר מכן שינו את דעתם לדעתו של ראובן… כולם מסכימים שצריך להרוג אותו חוץ מראובן שאינו רוצה להסתבך ולכן בוחר להרוג אותו בדרך עקיפה.
(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם כי הם מבינים שמה שהם עשו זה הדבר הנכון וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:
(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: מה פתאום יהודה משנה את דעתו?! אתה רצית להרוג אותו!! מה קרה פתאום? בהתחלה: נהרוג. אחרי זה: נהרוג בעקיפין. עכשיו: רואים אורחת ישמעלים, בואו נמכור… מה קרה?! לפני רגע החלטתם להרוג! מה קרה פה?! יש פה לכאורה השתלשלות החלטות של האחים שדורשת עיון גדול.
(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: תגובת האחים: וישמעו אחיו.
(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:
(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:מאיפה ראובן הגיע? הוא לא היה שם כל הזמן? מאיפה הוא שב פתאום? איפה ראובן היה? מה פתאום הוא לא יודע…
(ל) וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא: מה אתה לא יודע שמכרו אותו? האחים צריכים לענות לו שמכרנו אותו.. ועוד, ראובן לא היה שם בעצה של יהודה? אף אחד לא יודע מה קרה עם יוסף… ולכן הם אומרים מה שאומרים בפסוק הבא.
(לא) וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם:
(לב) וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא: אומר החזקוני מה זה וישלחו? – חתכו אותה.
(לג) וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף: כולם חושבים שיוסף נטרף.
(לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים:
(לה) וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו:
(לו) וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים:
כמה שאלות מרכזיות לפנינו:
- אם האחים החליטו שיוסף חייב מיתה למה הם שינו את דעתם 3 פעמים?
- למה דווקא ראובן ויהודה הם אלו שלא רוצים להרוג אותו? מדוע גד לא אומר מה שראובן ויהודה אומרים? מדוע דווקא אלו לא שותפים להריגה של יוסף, בנוסף – מה היחס של האחים לראובן ומה היחס של האחים ליהודה? נראה שהאחים הולכים הרבה יותר עם יהודה ולא עם ראובן.
מה הנקודה שהכי מפריעה לאחים? יש כמה שלבים בשנאה של האחים כלפי יוסף. ננסה לנתח אותם:
- בראשית פרק לז
(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
(ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:
(ג) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:
(ד) וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:
(ה) וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ:
(ו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:
(ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: פה הפעם הראשונה שהאחים מדברים עם יוסף.. מה הנקודה ששברה את גב הגמל?…
(ח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: פה זה פסגת השנאה. כנראה יש משהו בחלום הזה שגורם להם לבעור משנאה כלפי יוסף…. מה ההבדל בין מלוכה לבין ממשלה? כשעם ישראל מבקש מלך, זה מלך שאנחנו רוצים בו שהעם בוחר בו. מושל לעומת זה, אומר המלבי"ם זה מי שכופה את עצמו על אחרים בכוח הזרוע. ההבדל בפועל זה שהמלך כשמו כן הוא מוליך כי הוא נבחר מכוחו של העם, עליו לנוט את העם למען הצלחת הממלכה. המושל מטרתו זה הצלחת עצמו, והוא ימעך אחרים ע"מ שהוא ישאר בראש השלטון. אומרים לו האחים: "המלוך תמלוך עלינו?"… מרצוננו? כי יש פה סיבוך בחלום של יוסף רואים שהאלומות משתחוות מעצמן.. החותמת של זה 'אם משול תמשול בנו".. הכוונה בכוח…. אתה יודע למה השתחווינו לך בחלום? כי כמה האלומה וגם ניצבה את כפית את עצמך עלינו ניצבת בפנינו… השבטים מלאי חשש שיוסף בעל החלומות הלזה הוא לא רק שימשול על השבטים אלא ימשול בהם ידכא אותם וימחק להם את הזהות.
- של"ה פרשת וישב מקץ ויגש תורה אור
מלוכת יוסף אינו אלא כדי להיות ישראל לעם, להעמיד מלכות יהודה. והשבטים לא הבינו דבר זה, רק היו סבורים אך לו המלוכה, שהוא מבקש המלוכה בעצם לו ולזרעו. על כן הלכו דותינה לבקש נכלי דתות, כלומר, לדון אותו בדת תורה. והסכימו כולם שהוא בן מות, אפילו בני בלהה וזלפה אוהביו הסכימו כן מצד דין ודת, מאחר שחולק על מלכות בית דוד, וכל החולק על מלכות בית דוד כחולק על השכינה (ראה סנהדרין קי א). וזהו ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא, וישב ב) שתפו השכינה עמהם, כלומר, כי חולק הוא על השכינה מאחר שחולק על מלכות בית דוד. הם דנו אותו כמורד במלכות כמשיהו שהולך למחוק את הכוח המיוחד של מלכות ביד דוד, ואם כך עדיף להרוג אותו, זה מה שהשבטים חשבו ולכן הם רצו להרוג את יוסף. כולם הסכימו חוץ מאחד, שהיה ראובן. ראובן לא רצה להרוג את יוסף. למה??
יש מילה אחת שראובן חוזר עליה כל הזמן… והיא 'ילד'.
(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:
(ל) וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא:
ועוד:
- בראשית פרק מב
(כא) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת:
(כב) וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ:
(כג) וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם:
ראוב אומר להם: חבר'ה, מדובר פה בילד! הוא לא קורא לו אח הוא קורא לו ילד, מבחינתו הוא עדיין מאיים, אבל האיום אינו ברור: האם הילד הזה יש לו כוונות זדוניות או שזה רק הרהורים של ילד? ראובן לא בטוח. ולכן ראובן מוכן להרוג אותו אבל בדרך כזאת ש'נראה מה יהיו חלומותיו', הקב"ה יעשה איתו מה שהוא ירצה, וכך נראה מה חלומותיו…
וזה אולי הסיבה ליחס של האחים לראובן לעומת היחס של האחים אל יהודה, ראובן מתייחס אל כל אחיו כילדים. אם נדקדק בפסוקים נראה שאף פעם הוא לא קורא להם אחים, אף פעם לא כתוב 'ויאמר ראובן אל אחיו', ואצל יהודה כן כתוב! לראובן אין יחס של אחווה לאחים, מכיוון שהוא הבכור הביולוגוי הוא רואה את עצמו כאחראי לכולם, אז לא ברור לו עדיין אם החלומות האלה מבטאים את מה שהוא חולם היינו את מה שהוא חושב באמת, או שזה רק הרהורים ילדותיים. לכן לא נהרוג אותו בידייןף נזרוק אותו לבור: אם החלומות אמיתיים – אז הקב"ה יציל אותו, אם לא – ימות ברעב… ראובן מסכים איתם, אבל מכיוון שהיחס שלו לאחים זהו יחס כזה של בעלות, 'אני הגדול אתם הילדים', וכן ליוסף.
יהודה, זה כבר סיפור אחר לגמרי, יהודה מחדש משהו חדש ביחס ליוסף:
(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: פעם ראשונה יש פה דיבור בן אחים. רק אצל יהודה. אין את זה אצל ראובן. אצל יהודה מופיעה המון אחווה.
(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: פה מופיעה מנהיגות אחרת, לא מנהיגות של יוסף בחינת 'משול תמשול' בנו או של ראובן שמסתכל על כולם כילד ובמיוחד על יוסף, אלא יש פה מנהיגות חדשה: כולנו אחים!
גם אח"כ, כשיעקב לא רוצה לשלוח את בנימין, מופיע מאבק בין ראובן ליהודה.. מה ראובן אומר?
- בראשית פרק מב
(לז) וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית גם פה זה סוג של בעלות, יש לי בנים אני אחראי עליהם אני בעל הבית. יעקב לא מקבל סוג כזה של הנהגה… אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ:
(לח) וַיֹּאמֶר גם פה, כשיעקב מדבר הוא לא מדבר אל ראובן, לא כתוב 'ויאמר אל ראובן' אלא כמו שראובן מתייחס כביכול לאחים ('לילדים)… לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם … אבל מה אומר פתאום יהודה?
- בראשית פרק מג
(ב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל:
(ג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לאבא לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם:
(ד) אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל: כל הזמן אחינו! יהודה מתייחס ליוסף כאח! זה חידוש עצום! הוא לא 'בעל החלומות הלזה'… חבר'ה, הוא אח שלנו! פסקתם שהוא חייב מיתה ומורד במלכות? מה זה קשור לזה שהוא אח?! וכאן מגיעה הנקודה המתוקה ביותר………………..
מה פתאום השתנה אצל יהודה שהוא קורא לו אח?
(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:
יהודה מגרש את הראש ואומר: אורחת ישמעאלים?!? פעם כבר היה לסבא שלי יצחק אח .. קראו לו ישמעאל, והאח הזה רצה להרוג את סבא! 'ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק'… אומר רש"י שהוא רצה להורגהו! ומה אומרת שרה?! 'גרש את בן האמה הזאת ואת בנה כי לא ירש עם בני עם יצחק'.. כשהאח רוצה להרוג אותו לא הורגים! אח לא הורגים גם אם הוא רוצה להרוג! גם אם הוא נאבק איתך מי ימשיך את הדרך – אח מגרשים. כי אם הוא נולד מאבא שלנו אז יש לו תפקיד! אולי לא במשפחה, אבל יש לו תפקיד במצרים.. גם אברהם מגרש את ישמעאל ואת הגר למצרים… אומר יהודה: הקב"ה זימן לי ה אורחת ישמעאלים?! מה הם עושים?…. מוכרים נפט (כמו שאומר רש"י על המקום)?! פתאום הם מגיעים מגלעד… והולכים למצרים… ואז יהודה מתעורר לעניין הזה ונזכר מה עשו אברהם ושרה כשהאח ישמעאל רצה להרוג את יצחק… הם גירשו אותו… אח לא הורגים! ולכן נגרש אותו למצרים.
אם הוא נולד מאבא יעקב צריכים להגיד לו בצורה מאוד ברורה שאתה לא חלק מהמשפחה אבל אתה לא תהיה איתנו אתה תהיה במצרים נגרש אותך יש פה אמירה מאוד חדה אבל להרוג לא!
זה החידוש שהתחדש ליהודה.. ואלה שלושת השלבים שדיברנו עליהם בהתחלה:
החלומות האלה אומרים שזה מה שהוא זומם, הוא רוצה להרוג אותנו אז בואו נהרוג אותו כי יש לו דין של רודף באמת מורד במלכות.
מגיע ראובן ואומר: לא. זה ילד.
ואז מגיע יהודה ומחדש מושג חדש ביחס ליוסף: פעם ראשונה שהוא קורא לו אחינו.. מאיפה הוא לומד את זה? מישמעאל. 'והנה אורחת ישמעאלים באה'… עוד הם הגיעו עם בשמים… ואז הוא מבין אולי אני צריך להתייחס ליוסף כאח שלי? ופתאום זה מתחדש ליהודה… "ויאמר אל אחיו.. אחינו בשרינו"… ואח לא הורגים! נמכור אותו.
ודווקא הקלקול הזה המכירה הזאת הסיום שלה שהסתיימה עם יהודה זה עם הפתח לגאולה. דווקא עכשיו שיהודה מבין שזה אחינו בשרינו זה השורש להתפתח בשלב היותר מאוחר, שיוסף הוא אח שלנו. ואם נבין שהוא אח, אז הוא אח שיוכל להיכנס למשפחה… לפני כן כשהאחים התייחסו אליו כבעל החלומות כילד אז הוא לא היה כאחד מהמשפחה בכלל. רק כשיש לך שורש אחד שאתה אומר 'הוא אח שלי' יש אפשרות עכשיו להתקרב ולהחזירו חזרה הביתה למשפחה.
בשלב הקודש כשהוא לא היה אח הוא היה מרוחק "ויראו אותו מרחוק" הוא לא קשור למשפחה, אבל כשיש פה שמירה על השורש הזה של האחווה, השורש הזה עוד יכול לגדול ולצמוח.
וזה מה שיוסף יעשה בפרשיות הבאות: יצמיח את רגש האחווה לא רק על בני לאה אלא גם על בני רחל וגם בסופו של דבר על בני יוסף, כדי להבין שבסופו של דבר גם הוא חלק מהמשפחה.
זה הסיבה שיהודה מחליט למכור אותו לעבד ולא לעבוד אותו: כי הוא אח, ואח לא הורגים גם אם יש לנו וויכוח גדול איתו.